זהר

נ) ובגין דא תרין ירכין דעמודא דאמצעיתא אינון נצח והוד. ומתי יהיה עמודא דאמצעיתא שלים, כד אתחבר בשכינתא. הה״ד, ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית. הה״ד, ויבן י׳ אלהים את הצלע. בההוא זמנא דאתחבר עמה, ויבא יעקב שלם. בההוא זמנא תהא סוכה שלימתא, כ״ו ה״ס. יאהדונה״י.

פירוש מעלות הסולם

נ) ובגין דא תרין וכו': ומשום זה שיעקב הוא תפארת מלבר בבחינת גופא, נצח הוד שהם לבר מגופא, הם שתי ירכים של עמוד האמצעי, שהוא יעקב, הסומכים אותו. ומתי יהיה עמוד האמצעי שלם, כשיתחבר בשכינה שהיא מלכות, ז״ש ויעקב נסע סכתה ויבן לו בית. ז״ש ויבן ה׳ אלקים את הצלע. בעת ההיא שנתחבר עמה, נאמר ויבא יעקב שלם. ובעת ההיא תהיה סוכה שלימה, כלומר סוכה מלא בו׳ שמספרה היא כ״ו היינו הוי״ה שה״ס ז"א וה״ס מספר אדנ״י מלכות בסוד השילוב של יאהדונה״י.
פירוש סוכה ה״ס מלכות כשמאירה במוחין דאחורים שהם חכמה, ולהיותם בעיקר מבחינת שמאל, לכן אסור להשהותה במוחין אלו. שהם מישסו״ת, אלא שצריכים תכף להכליל התחתון בעליון, דהיינו להעלות את ישסו״ת אל בחינת הפנים שלהם שהם או״א עלאין, ואז משפיעים ישסו״ת לזו״ן המוחין דפנים מאו״א, והמלכות נבנית במוחין דפנים המאירים בחסדים שה״ס בית, ולכן מצות ישיבת סוכה היא דירת ארעי רק שבעת ימים ומהארת המצוה אנו ממשיכים הארת החכמה לתוך החסדים של כל ימות השנה.
וזה אמרו ומתי יהיה עמודא דאמצעיתא שלים כד אתחבר בשכינתא כי ז״א הוא בחינת ימין ומלכות היא שמאל, וכשהם בלי זווג אז החסדים של הימין הם בבחינות ו״ק לבד בלי הארת ג״ר שזוהי קטנות שחסר לו לז״א נה״י דכלים וג״ר דאורות, וכשהם בזווג אז הוא נשלם בהארת ג״ר ומשפיע אל המלכות חכמה וחסדים, הה״ד ויעקב נסע סכתה ותיקן את המלכות במוחין דאחורים שהם ג״ר דהארת חכמה מישסו״ת ואח״כ ויבן לו בית שהעלה את ישסו״ת אל בחינת הפנים שלהם שהם או״א עלאין, ואז משיגים ישסו״ת המוחין דפנים מאו"א עלאין ומשפיעים אותם אל זו״ן הה״ד ויבן ה׳ אלקים שהם או"א את הצלע שה״ס מלכות, ויביאה אל האדם שה״ס ז״א, לזווג, בסוד בית כי הארת חכמה מכונה בית בסו״ה בחכמה יבנה בית ואין ז״א יכול להאיר בהארת חכמה רק בעת הזווג עם המלכות (עי׳ זהר בראשית ב׳ בסלם מאמר פיוסא ונטילת רשות). בההוא זמנא דאתחבר עמה ויבא יעקב שלם שיש לו הארת ג״ר, ומאיר הן באורות החכמה והן באורות החסדים. בההוא זמנא דהיינו בעת הזווג עם המלכות תהא סוכה שלימתא כי סוכה היא אותיות כ״ו, בגימטריא הוי״ה שה״ס ז״א המאיר בחסדים וס״ה בגימטריא אדנ״י שהוא מלכות, ולהיות שיש בה גם הכלים דאחורים ממצבה הראשון המאירים בהארת חכמה, אלא שמקודם לכן לא יכלה להתקיים בה מחמת חוסר חסדים, ולכן עתה שמקבלת ריבוי חסדים מחבורה עם ז״א בעלה, לכן גם החכמה שהיתה בכלים דמצב הא׳ מתעוררת ומתלבשת בחסדים ההם ומאירים בה.
וזהו סוכה שלימתא דהיינו סיהרא באשלומותה כי הלבנה ה״ס מלכות, וכשהיא נשלמת היא עולה לבינה וכוללת בתוכה חמשה אורות הבינה, בסוד חמשה עשר לחודש שמלכות שהיא ספירה עשירית, כוללת בתוכה חמש ספירות חג״ת נ״ה מבינה שכל אחת כלולה מן עשר. ואז הנוקבא הנקראת לבנה בתכלית המילוי שלה, עי׳ זהר ויחי (אות רי״ד) ולקחתם לכם ביום הראשון דייקא דהוא חמישאה על עשור. ואז נעשה היחוד בסוד סוכה מלא בו׳ שעולה במספרה כמנין ב׳ השמות יאהדונה״י.