זהר

נ) תא חזי, בההוא יומא דאשתכלל בי משכנא, קב״ה אקדים ושארי ביה. מיד, ויקרא אל משה וידבר יי׳ אליו מאהל מועד לאמר. וידבר יי׳ אליו, ואודע ליה דזמינין ישראל למיחב קמיה, ולאתמשכנא האי אהל מועד בחובייהו, ולא יתקיים בידייהו, הה״ד וידבר יי׳ אליו מאהל מועד לאמר. מאי א״ל. מאהל מועד, מעסקי אהל מועד, דזמין לאתמשכנא בחובייהו דישראל, ולא יתקיים בקיומיה. אבל אסוותא להאי, אדם כי יקריב מכם קרבן ליי׳. הרי לך קרבנין דאגין על כלא.

פירוש הסולם

נ) ת״ח בההוא יומא וכו׳: בוא וראה, באותו יום שנשתכלל בית המשכן, הקב"ה הקדים ושרה בו. מיד, ויקרא אל משה וידבר ה׳ אליו מאהל מועד לאמר. וידבר ה׳ אליו, שהודיע לו, שעתידים ישראל לחטוא לפניו, ושיתמשכן אהל מועד הזה בחטאיהם, ולא יתקיים בידיהם. ז״ש, וידבר ה׳ אליו מאהל מועד לאמר. מהו אמר לו. מאהל מועד, מעסקי אהל מועד, דהיינו, שעתיד להתמשכן בחטאיהם של ישראל, ולא יתקיים בקיומו. אבל הרפואה לזה הוא, אדם כי יקריב מכם קרבן לה'. הרי לך קרבנות, המגינים על הכל.