פירוש הסולם
נט)
ואנא לא אתינא וכו' : ואני לא באתי לחתום תורה מישיבתך, אלא משום שבעל הכנפים יבא כאן, כי אני יודע שלא יכנס לישיבה אחרת אלא לישיבתך, באותה שעה, סיפר לו ר' שמעון אותה השבועה, שנשבע בעל הכנפים. אז נזדעזע המשיח, והרים קולו, ונזדעזעו הרקיעים, ונזדעזע ים הגדול, ונזדעזע הלויתן, והעולם חשב להתהפך. בתוך כך ראה את ר' חייא למרגלותיו של ר' שמעון. אמר, מי נתן כאן אדם לבוש בגד עולם ההוא. דהיינו בגוף מעולם הזה. א"ר שמעון זה הוא ר' חייא, אור מאור התורה.אמר לו, יאספו הוא ובניו, כלומר שיפטרו מן העולם הזה, ויהיו מן הישיבה שלך. אמר ר' שמעון, זמן ינתן לו. נתנו לו זמן.
פירוש, משיח א"ל כי לא בא
למחתם אלא משום
דמארי דגדפיןאתא למתיבתא שלו, הרוצה לדעת מה שאמר לו. ומה שאמר
דהא ידענא דלא ייעול גו מתיבתי אחריתי, היינו לאפוקי
ממתיבתא דחזקיה מלך יהודה ואחיה השלוני.
וז"ש,
אזדעזע משיח וארים קליה וכו': כי מחמת גילוי הקץ שגילה מט"ט, שבעת ההיא יהיו צרות נוראות על ישראל, שיזדעזעו הרקיעין, וכן ימא רבא, ועלמא יתהפכא, בסוד
וחד חרוב (סנהדרין צז) ע"כ
ארים קליה כי רצה להמתיק כל אלו הזעזועין.
וז"ש,
מאן יהב הכא בר נש לביש מדא דההוא עלמא: המשיח התפלא על רבי חייא על היותו מלובש בגוף הגשמי של העולם הזה, דהיינו,
מדא דההוא עלמא. כי אחר שזכה להיות הכא, וזכה להאי גילוי דמט"ט ולשבועתו, נמצא שכבר תיקן כל בחינת הרע
(כנ"ל אות נ"ו ד"ה בשעתא דיתכנשון. ע"ש). וכן זכה לקבל פני המשיח. נמצא שגמר כל עבודתו בעוה"ז, ואין לו מה לעשות עוד בעוה"ז, א"כ הוא צריך להסתלק וליכנס למתיבתא דר"ש בג"ע. ולמה לו להיות עוד בעוה"ז בחנם.
וז"ש,
אמר ר"ש זימנא יתייהב ליה: כלומר, ר"ש הוכיח לו שיש ליתן לו
זמנא מחדש, כי הוא צריך עוד לחיות בהאי עלמא ולעסוק בתיקונים חדשים. ואז
יהבו ליה זמנא כלומר, שהמשיח ור"ש הודיעו לו מה שיש לו עוד לעשות בעוה"ז.
