זהר

נט) אלא הכי אסיקנא במתניתא דילן, ח"ו דהא יחזקאל נביאה שלימא הוה, וברשותא דקב"ה גלי כל מה דגלי. וכלהו אצטריך דיגלי ויפרסם, על חד תרין ממה דגלי, דהכי תנן, מאן דרגיל למסבל צערא וכו'. וכלא אצטריך, ומעלמין לא שביק קב"ה לישראל בגלותא, עד דהוה אתי למידר דיוריה עמהון, כל שכן ביעקב, דהוה נחית בגלותא, וקב"ה ושכינתיה, וקדישין עלאין, ורתיכין, דנחתו כלהו עם יעקב, הה"ד הבאים מצרימה את יעקב.

פירוש הסולם

נט) אלא הכי אסיקנא וכו': ומשיב, אלא כך ביארנו במשנה שלנו. חס ושלום, שגילה יותר משצריך, כי יחזקאל נביא שלם היה, שהיה שלם בדעתו, וברשות הקב"ה גילה כל מה שגילה, והכל נצרך שיגלה על אחת שתים ממה שגילה. כי כך למדנו, מי שרגיל לסבול צער וכו', כמובא לעיל בדברי הזהר, מאות ז' עד אות י"ד והכל נצרך. ומעולם לא עזב הקב"ה את ישראל בגלות מטרם שבא לשכון שכינתו עמהם. כל שכן ביעקב, שהיה יורד בגלות, שהקב"ה ושכינתו וקדושים עליונים והמרכבות ירדו כולם עם יעקב, זהו שכתוב, הבאים מצרימה את יעקב. ובזה מיושב קושית ר' יוסי לעיל, כי אע"פ שאמר אנכי ארד עמך מצרימה, אין המשמעות הוא לבדו, אלא עם שכינתו וצבאיו והמרכבות שלו, שכן דרך הקב"ה בכל הגליות, כמו שגילה יחזקאל בגלות בבל.