תוכן

נט) עוד נלע"ד, כי אור ראש א"ק, הוא ע"ב, חכמה דס"ג. ואור של אזן חוטם פה, בינה דס"ג. בנפש רוח נשמה. וישראל סבא ותבונה, ירדו עד הרגלים. ואח"כ עלו, ועמדו מחצי הטבור ולמעלה, והעלו מיין נוקבין לאו"א (עיין לקמן די"ח ע"ב והוא דרוש ג' בעולם הנקודים) והולידו אור חדש ז"א ונוקביה, וירדו מהטבור ולמטה, והם מ"ה וב"ן שבס"ג לפנים. וכנגד זה מבחוץ, אור שעלה ויצא מן העינים, הן לישראל סבא ותבונה. ואור היוצא מהאור החדש, דרך נקבי העור, הוא לז"א ונוקביה שבחוץ. והרי נתבאר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, שבהוי"ת ס"ג הכוללת.