תוכן

נט) ובזה יסכר פי הדוברי עתק בגאוה ובוז, על הקדוש מלאך ה' צבאות רשב"י ע"ה, ועל ספרו ספר הזוהר, אשר אף בתלמודא דידן, במס' סוכה בפרק לולב וערבה דמ"ה ע"ב, אמרו שם עליו, א"ר חזקיה א"ר ירמיה משום רשב"י, יכול אני לפטור את כל העולם כלו מיום הדין כו', ראיתי בני עליה והם מעטים, אם אלף הם, אני ובני מהם. אם מאה הם, אני ובני מהם. אם ב' הם, אני ובני מהם. עם היות שהיו בדורו כל התנאים, ר"מ שהיה מאיר עיני חכמים בהלכה, ור"י ור' יוסי ע"ה, וכיוצא בהם ראשי תנאים. וחלילה וחס מלהאמין שהיה משבח את עצמו, אף אם אינו כן, כי לא היה נכתב בתוך התלמוד, ובלי ספק לא יסבור זה, אלא איזה מין, או אפיקורוס.