זהר

נט) תאנא, שמיה דעתיקא סתים מכלא, ולא מתפרש באורייתא, בר מן אתר חד, דאומי זעיר אפין לאברהם, דכתיב בי נשבעתי נאם יי׳. נאם דזעיר אפין. וכתיב, בך יברך ישראל, ישראל דלעילא. וכתיב ישראל אשר בך אתפאר, לישראל קאמר דא. ותנינן עתיק יומין אמרו והאי והאי שפיר.

פירוש הסולם

נט) תאנא שמיה דעתיקא וכו׳: למדנו, שמו של עתיק שהוא א״א, סתום מכל, ואינו מפורש בתורה חוץ ממקום אחד, שנשבע ז״א לאברהם, שכתוב, בי נשבעתי נאם ה׳. דהיינו נאם דז״א, שנשבע בעתיק, וכתוב, בך יברך ישראל, דהיינו ישראל של מעלה, וא״כ בך יברך נאמר לעתיק, שהוא א״א. וכתוב, ישראל אשר בך אתפאר. לישראל אמר זה. ולמדנו, עתיק יומין אמרו לז״א, שהוא ישראל שלמעלה, וזה וזה טוב. כי ב׳ הפרושים אמיתים.
ומה שאמר שלא נזכר בתורה רק במקום אחד, ומביא ג׳ מקומות שנזכר בהם עתיק יומין. הכוונה היא, שלא נזכר במפורש רק במקום אחד כי בכתוב בי נשבעתי הוא בהכרח במדרגה עליונה ממנו שהוא א״א. אבל בשאר הכתובים אינו מפורש כל כך.