זהר

נט) ודא איהו בתשובה גמורה, דגרים לאהדרא בינה דאיהו יד״ו, לגבי ה׳ דאיהי מלכות. דאזלא מנדדא מן קנהא, דאיהי ההיא דיוקנא, דמתקטרין בה כל פקודין. ובה מתקטרין עשר ספירן. כד ב״נ עבד פקודא חדא ולא יתיר, ועביד לה בדחילו ורחימו דקב״ה. בגינה שריין עליה י׳ ספירן. וכל מאן דקיים פקודא חד כדקא יאות, כאלו מקיים רמ״ח פקודין דעשה, דלית פקודא דלאו איהו כלילא מכלהו רמ״ח. (ע״כ רע״מ).

פירוש הסולם

נט) ודא איהו בתשובה וכו׳: וכל זה הוא בתשובה גמורה שגורם להחזיר הבינה, שהוא יה״ו אל הה׳ שהיא המלכות, שהלכה נודדת מן קנה, שהיא אותה הצורה שעל ראש האדם, שמתקשרות בה כל המצות (כנ״ל אות נ״ב) ובה מתקשרות עשר ספירות. כשאדם עושה מצוה אחת ולא יותר, אלא שעושה אותה ביראה ואהבה להקב״ה, שורות עליו בשבילה עשר ספירות. וכל מי שמקיים מצוה אחת כראוי, הוא כאלו מקיים רמ״ח מצות עשה. כי אין מצוה שאינה כלולה מכל רמ״ח מצות עשה. (ע״כ רעיא מהימנא).