זהר

נט) ותרי קלי נינהו, דהא מגו קלא, נפיק קלא. אבל קול חד דאקרי קול השופר, ומהכא נפקו שאר קולות, מגו ההוא שופר בזווגא דמחשבה. ושבעה קולות נינהו, דנפקין בזווגא דמחשבה בשופר, ודא שופר דאשקי לון ורוי לון לאבהן בקדמיתא, ולבתר לבנין, והא אוקמוה מלה.

פירוש הסולם

נט) ותרי קלי נינהו וכו׳: וב׳ קולות הם, א׳ של מנעולא, והב' של מפתחא (שנתבארו לעיל ויקרא אות ש״ט בהסולם ע״ש) כי מתוך קול דמנעולא יוצא קול דמפתחא, (כמ״ש לעיל לך י״ג ד"ה ונתבאר ע״ש) אבל קול אחד הוא שנקרא קול השופר, שהיא קול דמפתחא, שהוא בחינת מיתוק המלכות בבינה. הנקראת שופר. ומכאן יוצאים שאר הקולות מתוך השופר, בזווג דמחשבה, שהוא חכמה, עם הבינה, וז׳ קולות הם, דהיינו חג״ת נהי״מ דז״א, שיוצאים ע״י זווג המחשבה בשופר, שהם חכמה ובינה, ושופר זה, שהוא בינה, משקה ומרוה בתחילה את האבות, שהם חג״ת, ואח״כ את הבנים, שהם נהי״מ. וכבר העמידו הדבר.