זהר

נט) אלין נפקין, הא אחרנין עאלין. אינון מארי דצואר, דהוו מברכין לקב״ה, על מאכלין ומשתיין דקרבנין, דאמרין בכל יומא, צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי. דהוו מקרבין לקב״ה ושכינתיה, בכמה קרבנין דצלותין. ואלין אינון דמהניין בענג שבת, ומברכין לקב״ה. קב״ה יהיב לון שאילתין דלהון. ולאחרנין דהוו אכלין בלא צלותא, אתדחיין מתמן, ויהבין לון בידא דכמה מלאכי חבלה, דאינון מזיקין.

פירוש מעלות הסולם

נט) אלין נפקין, הא וכו': אלו בעלי קומה יוצאים, הרי אחרים נכנסים, הם בעלי הצואר, שהוא כתר דגוף, ששם קנה וושט, (כנ״ל אות ל״ד) שהם מברכים להקב״ה על מאכלם ושתיתם של הקרבנות, שאומרים בכל יום צו את בני ישראל ואמרת אליהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחוחי, שהם מקרבים להקב"ה ושכינתו, בכמה קרבנות של תפלות (עי׳ רע״מ אחרי אות מ״ד) ואלו הם הנהנים מענג שבת ומברכים להקב״ה. והקב״ה נותן להם משאלותם. ולאחרים שהם אוכלים בלא תפלה, נדחים משם, וניתנים בידי כמה מלאכי חבלה שהם מזיקים.