זהר

נט) ובגין כך, תושבחתא דא בשני. ואי תימא אמאי לא כתיב כי טוב בשני. בגין דזמינין לאתפרשא. ורזא דמלה לא טוב היות האדם לבדו, בזמנא דאיהו לבדו לא טוב כתיב. ועל דא לא כתיב כי טוב בשני.

פירוש הסולם

נט) ובגין כך תושבחתא וכו׳: ומשום זה שבח זה נאמר ביום שני. כי ג׳ ימים הראשונים דמעשה בראשית הם כנגד ג׳ קוין דז״א, ויום שני הוא קו שמאל, שמשם נמשך החכמה אל המלכות, בסו״ה שמאלו תחת לראשי וגו׳. ואם תאמר, למה לא כתוב, כי טוב בשני, אס הוא חשוב כל כך, שמשם נמשך החכמה. ומשיב, משום שעתידים להפרד. כלומר, כל עוד שלא נפרדו ז״א ומלכות זה מזה, אלא המלכות, שבה החכמה, היתה דבוקה בז״א, והיו שניהם פרצוף אחד, לא היה טוב. וסוד הדבר, לא טוב היות האדם לבדו. כי בזמן שהוא לבדו, והנוקבא עוד לא נלקחה ממנו, כתוב, לא טוב. וע״כ לא כתוב, כי טוב, ביום שני.