זהר

נח) תנא אמר ר"ש, זמנא חדא סליקנא ונחיתנא לאנהרא במבועי דנחלין, וסליק בתראי ר' אבא, אמר לי במאי עסקיתו, א"י בהאי קרא דכל הנחלים הולכים אל הים והים איננו מלא, מזיויה אתבריאו כל רברבייא דמן עלמא, ומן זיויה אתנביעו כל נחלייא, נחלייא דאינון בהאי קרא, דלא מלא בהאי גלותא, דהא חשוכא ואפלה, חבתא דאמא עביד להו, ואי לאו, נחלא לא עביד לברתיה. הא לא הוה שלים עד דייתי גיסא אחרא, דלא הוה בגלותא.

פירוש הסולם

נח) תנא אר"ש וכו': למדנו אמר ר"ש פעם אחת עליתי וירדתי להאיר במקור הנחלים, דהיינו שהעלה מ"ן והוריד מ"ד, אל המלכות, ממקור הנחלים שהוא בינה. ועלה אחרי ר' אבא, אמר לי, במה אתם עוסקים, אמרתי לו, במקרא הזה, ​שכל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. מאורו, דבינה, נבראו כל השרים שבעולם, ומאורו נובעים כל הנחלים, דהיינו הנחלים שהם במקרא הזה, דכל הנחלים הולכים אל הים והים אינו מלא. דלא מלא הים שהיא המלכות בגלות הזה, כי החשך והאפלה שבגלות, אהבת אמא, שהיא בינה, עשתה אותם, ואם לא היה החשך לא היה נעשה הנחל המאיר אל הבת. שהיא המלכות. והים לא יהיה מלא ושלם עד שיבא צד האחר שלא היה בגלות דהיינו צד הימין, ששום קליפה אינה שולטת עליו. ואז יתמלא הים, שהוא המלכות.