זהר

נח) נטל כסא דברכתא ובריך, וידוי לא יכלי למסבל כסא, והוו מרתתי. כד מטא לעל הארץ ועל המזון, אמר, כוס ישועות אשא ובשם יי' אקרא. קיימא כסא על תקוניה, ואתישב בימיניה, ובריך. לסוף אמר, יהא רעוא דלחד מאלין, יתמשכון ליה חיין, מגו אילנא דחיי, דכל חיין ביה תליין. וקב"ה יערב ליה, וישכח ערב לתתא, דיסתכם בערבותיה, בהדי מלכא קדישא.

פירוש הסולם

נח) נטל כסא דברכתא וכו': לקח כוס של ברכה וברך. וידיו לא יכלו לסבול את הכוס והיו ידיו מרתתים. כשהגיע לעל הארץ ועל המזון, אמר ​כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא. העמיד הכוס על תקונו, ונתיישב בימינו, וברך. לסוף אמר, יהי רצון, שלאחד מאלו, היינו ר' יצחק, ימשכו לו חיים מן עץ החיים, שכל החיים תלוים בו, והקב"ה יהיה ערב בעדו, וימצא ערב למטה, היינו ר' שמעון, שיסכים להיות ערב עם המלך הקדוש. כמ"ש (נפרשת ויחי אות קנ"א) שר' יצחק נטה למות ור"ש אחז בו וערב בעדו ונשאר בחיים. ועיין (ויחי אות קנ"ט).