זהר

נח) ובג״ד הוו ישראל מקרבין לעזאזל, לגבי ההוא חשך. ושבעים פרים, לקבל שבעים אומין, לקיימא קרא, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. ומיד דהדרין בתיובתא, אתעבר ההוא חשך מההוא פגימו, וישתלים. ורזא דמלה, גם יי׳ העביר חטאתך לא תמות. ומיד אתהדר ביה שמא דיי׳, ויתרפי ביה, מאנון נשיכין דיסורין, הדא הוא דכתיב ושב ורפא לו. ומנין דאתהדר קב״ה מיד דהדר בתיובתא ואשתלים ההוא פגימו. הדא הוא דכתיב שובו אלי ואשובה אליכם.

פירוש הסולם

נח) ובג״ד הוו ישראל וכו׳: ומשום זה, היו ישראל מקריבים לעזאזל, אל אותו החשך. וע׳ פרים כנגד ע׳ אומות, שהקריבו בסוכות, לקיים הכתוב, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים. ומיד שחוזרים בתשובה נעבר אותו חשך מפגם ההוא ונשלמים. וסוד הדבר, גם ה׳ העביר חטאתך לא תמות. ומיד חוזר עליו שם הויה, וירפא אותו מאלו הנשיכות של היסורים. ז״ש, ושב ורפא לו. ומאין לנו שהקב״ה חוזר אליו מיד אחר שחזר בתשובה, ונשלם אותו הפגם. זהו שכתוב, שובו אלי ואשובה אליכם.