זהר

נח) ואית אות דשד״י, דאיהו מטטרו״ן עבד, וכמה עבדין תליין מניה, דממנא על אלין דעבדין פקודי על מנת לקבל פרס. מטטרו״ן ומשריין דיליה ממנן עלייהו. בגינייהו אתמר, למען ינוח שורך וחמורך ועבדך ואמתך. אבל אינון דעבדין פקודין שלא על מנת לקבל פרס, אינון בנוי דמלכא ומטרוניתא. ואינון כתרין ותגין על רישא, דעבדין ביומין דחול. ובגינייהו אתמר ודאשתמש בתגא חלף, והזר הקרב לגבייהו יומת. דשבתות אתקריאו לגבי עבדין.

פירוש הסולם

נח) ואית אות דשדי וכו׳: ויש אות של השם שד״י, שהוא המלאך מטטרון, שנקרא עבד. וכמה עבדים נמשכים ממנו, שהם ממונים על אותם שעושים מצות על מנת לקבל שכר, אשר מטטרון והמחנות שלו ממונים עליהם. עליהם נאמר, למען ינוח שורך וחמורך ועבדך ואמתך. אבל אותם שעושים מצות שלא על מנת לקבל שכר, הם בניהם של המלך והמלכה, שהם ז״א ומלכות, ובימות החול, הם כתרים ועטרות על ראשיהם של העבדים הנ״ל, ובשבילם אמרו, והמשתמש בתגא חלף, שהמשמש עם הבנים הנ״ל, שהם עטרה לעבדים, חולף ועובר מן העולם. והזר הקרב אליהם, אל הבנים, יומת. כי הם, בימות החול, נקראים שבתות כלפי העבדים.