זהר

נח) והאי מסטרא דלבושא. אבל מסטרא דגופא, איהי יחודא דעמודא דאמצעיתא. איהו חותמא מסטרא דגופא, ובגין דאיהו חותמא, אמרת שכינתא לגבי יהו״ה דאיהו מלגאו, שימני כחותם על לבך, דאף על גב דאנת תסתלק מני בגלותא, חותמא דילך אשתאר עמי, ולא אתעדי מני לעלם.

פירוש מעלות הסולם

נח) והאי מסטרא דלבושא וכו': וזהו מבחינת הלבושים, שמאיר בהם הארת חכמה, שה״ס הבטה והסתכלות, אבל מבחינת הגוף שלה, היא יחודו של העמוד האמצעי שהוא ז״א, ומקבלת ממנו חסדים בלבד בעת הזווג הוא היינו ז״א חותם בה כל הארותיו מבחינת הגוף שלה, כי לאחר שהם מתייחדים לאחד, חסדים דז״א נכללים מהארת חכמה של המלכות, ומאירים בהארת ג״ר ממעלה למטה. אז כל הארותיו של ז״א נחתמים במלכות, בסוד אור ישר ואור חוזר, המאירים יחד כאחד. ומשום שהוא חותם בה הארותיו, אומרת השכינה שהיא המלכות, אל הוי״ה שה״ס ז״א, שהוא מאיר בה מבפנים, שימני כחותם על לבך, שאף על פי שאתה תסתלק ממני אח״כ בעת הגלות, ולא תהיה לי יכולת לקבל שפעך, הארת החותם שלך דהיינו רשימה מן המוחין שקבלתי ממך, תשאר עמי, ולא תסור ממני לעולם.