זהר

נח) וקב״ה מה עביד, כניש לכל חילין דיליה, ויימא הא כל ממנא דעופי דלתתא אוליף זכו על עופין דיליה דממנא עלייהו. ולית בכו מאן דאוליף זכו על בני, דאינון ישראל, בני בכרי ישראל. ועל שכינתא דאיהי בגלותא, דקנא דילה דאיהי ירושלים חרבה. ובנוי בגלותא, תחות יד אומין דעלמא ולית מאן דבעי עלייהו רחמי, ויוליף זכו עלייהו. בההוא זמנא צווח קב״ה ואמר למעני למעני אעשה. ואעשה למען שמי. ובדא יתער רחמי על שכינתיה ועל בנוי, דבגלותא.

פירוש מעלות הסולם

נח) וקב״ה מה עביד וכו': והקב״ה מה עושה. הוא מאסף לכל חיילות שלו ואומר, הרי כל ממונה של העופות שלמטה בבי״ע לומד זכות על העופות שלו שהוא ממונה עליהם ובכם אין מי שילמוד זכות על בני שהם ישראל שנאמר בני בכורי ישראל ועל השכינה שהיא בגלות והקן שלה שהוא ירושלים חרב, ובניו בגלות תחת יד אומות העולם, ואין מי שיבקש רחמים עליהם, וללמוד זכות עליהם, בעת ההיא צועק הקב״ה ואומר למעני למעני אעשה, ואעשה למען שמי, ובזה נתעורר רחמים על שכינתו ועל בניו שהם בגלות.
פירוש, כי מזווג זה הנ״ל דהרכנת הראש דאו״א אין שום גדלות אל ישסו״ת וזו״ן, והם נשארים בבחינות ו״ק בלי ראש, כי ישסו״ת וזו"ן אין להם מוחין אלא מחסדים המגולים בהארת חכמה, ומוחין אלו הם חסדים מכוסים. ועוד יותר גרוע כי אין בהם בחינות מוחין הבאים מזווג ע״ב ס״ג המורידים את ה׳ תחתונה ומחזירים את אח״פ המשלימים את עשר הספירות, כי או״א עצמם ירדו למקום ישסו״ת וה״ת נשארה במקומה וכל המוחין הם מג״ר דבינה לפיכך נשארים ישסו״ת וזו"ן דאצילות וכן העולמות יצירה ועשיה בחוסר נה״י דכלים וג״ר דאורות. וכן מוחין אלו דרובצת הם גרועים הרבה מן המוחין דבחי״ב שבאצילות, כי מוחין דבחי״ב שבאצילות אע״פ שהם ג״ר דבינה כמו המוחין שבבריאה, מ״מ הם עצמם נקיים מכל צמצום, ויכולים לעלות לג״ר דא״א שהם מוחין דע״ב בכל עת שירצו, כי צמצום הב׳ מתחיל מחזה ולמטה, והם עומדים למעלה מחזה. משא״כ אלו המוחין כשהם מאירים לעולם הבריאה, הרי הם כבר נכללים בהפרסא שבין אצילות לבריאה, שאינה נטהרת מצמצום ב׳ בכל משך שתא אלפי שני לפני גמר התקון וע״כ אינם יכולים לעלות לבחינת אצילות.
וזה אמרו ובזמנא דישראל מקיימין האי פקודא של שלוח הקן כל ממנא אוליף זכו על עופין דיליה המקבל מן הזווג הזה דרובצת וקב״ה שהוא ז״א דאצילות מה עביד וכו׳ כי לזו״ן ולישראל שהם מרכבה לזו״ן הצריכים למוחין דחיה, וממוחין דנשמה אין להם רק הארת ו״ק בההוא זמנא צווח קב״ה ואמר למעני למעני וכו׳ ומעורר הזווג דגדלות של או״א במקומם המאירים במוחין דגדלות לזו״ן פב"פ, וכן נשמות הצדיקים מקבלים המוחין בדרך עליה לאצילות.