תוכן

נז) ולכן נבאר תחלה ענין של התפילין, ונאמר, כי הנה כאשר זה הרשימו של המוחין הראשונים הוא חוזר ונכנס תוך זו"ן כנזכר, אז חוזר האור שלהם ונעשין בחי' התפילין במצחיהם, ונמצא כי התפילין אינם נעשין, אלא מאותו הרשימו הנשאר מן המוחין שעברו בראשונה ונסתלקו, וכאשר אחר כך אנו מתפללין תפילת השחר, אז באים מוחין אחרים חדשים, והם מוחין אחרים חדשים ברישא דזו"ן ממש, ואותו הרשימו יוצא בבחי' תפילין במצחם. ובזה מובן למה מצות התפילין קודמין למצות התפילה, כי התפילין הם מן הרשימו הראשון, שחזר בהם קודם זמן התפילה באור הבקר, ואח"כ ע"י התפילה באים מוחין ממש אחרים חדשים ברישא דזו"ן. גם בזה יתבאר למה זמן התפילין הוא כל היום, כי מאחר שגם כל היום יש רשימו דמוחין תוך רישא דזו"ן, לכן יש ג"כ תפילין ברישיהון דזו"ן, כי מכח אותו הרשימו יוצאין התפילין. אבל בלילה, שאפילו הרשימו של מוחין דזו"ן מסתלק, לכן אין אז זמן תפילין, לא לז"א ולא לנוקביה. ואמנם עכ"ז, בודאי כי יש הפרש בין שעת התפילה, לשאר היום, כי בשעת התפילה שאז יש מוחין גמורים ממש ברישא דזו"ן, לכן עיקר של מצות תפילין היא אז בשעת התפילה. אבל בשאר היום, שאין התפילין אלו אלא מכח רשימו בלבד, לכן אין התפילין אז מצוה וחובה כמו בשעת התפילה.