זהר

נז) וישראל עבדי עובדא בהדס וביין, ואמרי הבדלה, ואתפרש מנייהו, ומאיך ההוא סטרא ועאל לדוכתיה בשאול, אתר דקרח וסיעתיה תמן, דכתיב וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה, ואינון לא נחתו תמן עד דעבדי ישראל הבדלה מנהון דכתיב הבדלו מתוך העדה וגו'.

פירוש הסולם

נז) וישראל עבדי עובדא בהדס וביין, ואמרי הבדלה ואתפרש מנייהו: וישראל עושים מעשה של מצוה בהדס וביין, ואומרים הבדלה והס"א נפרשת מהם. כי על ידי מעשה ודיבורים של מצוה מתעוררת כוונת הלב, להכיר בכל המיאוס וההזק הנמשך מהעבירות וכל החיים והטוב הנמשך לעושי רצונו ית', שז"ס ההבדלה, כי אז פורשים בהכרח מהס"א ומתדבקים בהקדושה. וז"ש ואתפרש מנייהו שהס"א מתפרשת מישראל, כי לפי שיעור הכרת ההזק בדרך הרע כן שיעור התרחקות הרע מהאדם וז"ש ומאיך ההוא סטרא ועאל לדוכתיה, בשאול, אתר דקרח וסיעתיה תמן, דכתיב, וכו', ונשפל אותו הצד, ובא למקומו בשאול, במקום שקרח וסיעתו שמה. כלומר שנשקע במקורו ואינו מתפשט בעולם. אבל להיותו צד שמאל אי אפשר להעבירו לגמרי מקודם גמר התיקון. וע"כ על צד הימין אומר הכתוב יפול מצדך אלף אבל על השמאל אינו אומר יפול, אלא ורבבה מימינך אליך לא יגש, כי רק לא יוכלו ליגש אבל לא יתבטלו לגמרי מקודם גמר התיקון, וכן כאן יורד הס"א למקומה שאולה ואינה מתבטלת לגמרי, בדומה למ"ש וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. ואינון לא נחתי תמן עד דעבדי ישראל הבדלה מנהון דכתיב ​הבדלו מתוך העדה הרעה וגו' וקרח וסיעתו לא ירדו לגיהנם מטרם שעשו ישראל הבדלה מהם, כמ"ש להם משה הבדלו מתוך העדה. אף כאן אין הס"א יורדת לגיהנם במו"ש, מטרם שישראל עושים הבדלה ביין ובהדס ונבדלים מהס"א. והנה נתבאר שגם הבדלה וגו'  והנה נתבאר שגם הבדלה דמוצאי שבת דומה להבדלה דקרח.