תוכן

נז) בהיותם אחור באחור אז הוא שם ב"ן דההי"ן, בכל השמות, כי אין עדיין זווג. אך בהיותם אפין באפין, אז נתמלאו השמות במלוי יודי"ן. כי היו"ד הוא סוד המוח, ואז מתגלה לצורך הזווג. בהיותם אחור באחור הם דינים, אלהים דאחורים, שהם: א', א"ל, אל"ה וכו', אחד בו, ואחד בה, באחורים, ונקראים הרים, כנז"ל, על פסוק כי ההרים ימושו. ואלו ההרים דבוקים זה בזה, וזהו במשכן במדבר בחול, אך בשילה, היו פב"פ מהחזה ולמטה, ואז היא אלהים בבחי' פנים דמלוי יודי"ן, שהם הפנים היותר עליונים שבשם אלהים. וז"א הוא אז, שם מ"ה הוי"ה דאלפי"ן של פנים. ובמקדש, עלתה כל אורך ז"א כלו.