זהר

נז) ובתר כן נפק לתרבות רעה, ועביד תרי עגלי דדהבא, וחטא והחטיא את ישראל. אמר להון קב"ה, הרי כל שפע דהוה יהיב לכון, אתהפך לכון בזוהמא, לא הוה טב לכון דתייתי ליה הכא בשעתא דהוה זכאי, והוה אוליף ליה מטטרר"ן אורייתא. בשעתא ההיא, פתחו כלהו ואמרו, צדיק אתה ה' וישר משפטיך. וע"ד קב"ה ירד לגנו ללקוט שושנים.

פירוש הסולם

נז) ובתר כן נפק וכו': ואחרי כן יצא לתרבות רעה, ועשה ב' עגלי זהב, וחטא והחטיא את ישראל. אמר להם הקב"ה, הרי כל השפע שהיה נותן לכם נתהפך לכם בזוהמא. וכי לא היה טוב לכם שהייתי מביאו כאן בשעה שהיה צדיק. ומטטרו"ן היה מלמדו תורה. בשעה ההיא פתחו כולם ואמרו, צדיק אתה ה' וישר משפטיך. וע"כ ירד הקב"ה לגנו ללקוט שושנים. דהיינו ללקוט הצדיקים העתידים לחטוא, כדי שלא יחטאו.