זהר

נז) מה בין האי להאי. אלא כלא חד. אבל התם לדינא, הכא לרחמי. כד אתחברא בדוד, לדינא, לאגחא קרבין, לאושדא דמין. הכא באהרן, לשלמא, לחדוה, לנהירו דאנפין, לאתברכא. ועל דא אתקרי התם בת שבע, הכא אלישבע. אלישבע: דאתחברא בחסד, בת שבע לדינא, לירתא מלכותא ולאתקפא.

פירוש הסולם

נז) מה בין האי להאי וכו׳: שואל מה בין זו לזו. כיון ששתיהן הן מלכות, מה ההפרש בין בת שבע לאלישבע. ומשיב, אלא הכל אחד, ששתיהן הן מלכות, אבל שם הוא לדין. כאן הוא לרחמים. כשנתחברה בדוד היא בבחינת דין, לעשות מלחמות ולשפוך דם. כאן באהרן, היא לשלום, לשמחה, להארת פנים, להתברך ממנו. וע״כ נקראת שם בת שבע, וכאן אלישבע, אלישבע, נתחברה בחסד. כי היא אותיות אלי שבע, ואל הוא חסד. בת שבע, היא לדין, לרשת המלכות, ולהתחזק.