תוכן

נו) עוד שם בדף הנזכר, וז"ל, תאנא, בגולגלתא דרישא, תליין אלף אלפין רבוא, ושבעת אלפין וחמש מאה קוצי דשערי כו'. זה יובן, ממה שביארתי באדרת האזינו, כי אלו הקוצין דשערי הם סוד הווין, היוצאין מן נ"ה, היוצאין מן הת"ת, ו' עלאה. והנה סוד אלו, בהיותם למטה בז"א, הם בסוד, ואת האלף ושבע המאות וה' ושבעים, עשה ווים לעמודים. וביאור הענין הוא: כי האלף, הם בא"א, כי תמיד שם הוא, מספר אלף. ואבא ואימא הם גרועים מאריך אפין, ולכן הם בסוד מאות בלבד. ואמנם היותם שבע מאות הוא, במה שהודעתיך, כי אין אור העליון מתלבש בתחתון הימנו, אלא בבחינת שבעה תחתונות שבו לבד. נמצא כי אין אריך אפין, מתלבש בתוך אבא ואימא, אלא השבעה תחתונות שלו בלבד, ולכן נקראים אבא ואימא שבע המאות. והז"א והת"ת הוא ה' לפי כי חמשה ראשונות ספירות שלו, הם הנגלות בו, שהם: כתר, חכמה, בינה, גדולה, גבורה, ת"ת, אבל מת"ת שלו ולמטה, הוא התחלת בנין קומת נוקביה כנודע, ולכן נקרא חמשה. ונוקביה היא שבעים, כי הנוקבא נקראת שביעית. וזמ"ש בפרשת פקודי בדף רכ"ז ע"ב, ונפקי מרזא דאלף, דאיהו חושבן שלים. ושבע המאות חושבן שלים כו'. ואמנם בהיותם כאן למעלה בסוד עתיקא, חסר מהם בחינת השבעים, שהיא בחינת הנקבה, כמבואר אצלנו באדרת האזינו, כי עיקר גילוי עשר ספירות. המקוריות והשרשיות, אינן אלא תשעה ספירות דלאו אינון היכלין ולאו אינון רוחין כו', כנזכר שם. ובחי' הנקבה לא נרמזה בעתיקא. והנה להיות כי כאן הוא בעתיקא, לכן כולם הם מספר גדול, כי מה שהיה שם בז"א אלף, הם כאן בעתיקא אלף אלפין. ומה שהיו שם שבע מאות, היו כאן שבעת אלפים. ומה שהיו שם חמשה, הם כאן חמש מאות.