תוכן

נו) ועתה יתבאר ענין אחר, נמשך מן האמור, והוא, כי הנה שם אד"ם אינו נקרא, אלא הזכר והנקבה, שהם זעיר ונוקביה, שהם מ"ה וב"ן. ונמצא, כי א"ק הוא בחי' ז"א ונוקביה, מ"ה וב"ן בערך הקודם אליו, ודי בזה. ויש בו כללות ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. וכן בבחי' אורות היוצאים ממנו, כלם יחד הם ז"א ונוקביה, כלול מע"ב ס"ג מ"ה ב"ן. והנה מ"ה וב"ן שבהם, שהם נקראים אחר התיקון עולם האצילות, הוא בחי' ז"א ונוקביה, של אלו ההארות חצוניות. ולכן נקרא אדם דאצילות. ולכן אינו מתפשט אלא מהטבור דא"ק ולמטה. וכן אדם זה דאצילות, כולל ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן, והמ"ה והב"ן שלו שהם ז"א ונוקביה דאצילות יוצא מהטבור דא"א ודאו"א משם ולמטה.