זהר

נו) רבי יצחק הוה שכיח קמיה דר"ש, א"ל האי קרא דכתיב ותשחת הארץ לפני האלקים, אי בני נשא חטאן, ארעא במה. א"ל, בגין דכתיב כי השחית כל בשר את דרכו, כמה דאתמר, כגוונא דא, ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה. אלא בני נשא חטאן, ואי תימא ארעא במה, אלא עקרא דארעא בני נשא אינון, ואינון מחבלין ארעא, והיא אתחבלת, וקרא אוכח דכתיב וירא אלקים את הארץ והנה נשחתה כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ.

פירוש הסולם

נו) רבי יצחק וכו': ר"י היה מצוי לפני ר"ש, אמר לו, מקרא זה שכתוב, ​ותשחת הארץ לפני האלקים. אם בני אדם חוטאים הארץ במה חטאת. א"ל משום שכתוב ​כי השחית כל בשר את דרכו, כמו שכבר אמרנו (לעיל אות ל"ט) כעין זה ​ותטמא הארץ ואפקוד עונה עליה. אלא בני אדם הם חוטאים, ואם תאמר, הארץ במה חוטאת, אלא עיקר הארץ הם בני אדם, והם משחיתים הארץ והיא נשחתת. והמקרא מוכיח שכתוב וירא אלקים וגו'.