זהר

נו) אמר ליה שלחני כי עלה השחר, מטא זמנא לשבחא שבחא דקב״ה, ולאתכנשא. ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני, אם תברכני מבעי ליה, מאי אם ברכתני. אלא אמר ליה יעקב, ודאי אבא בריך לי אינון ברכאן דבעא לברכא לעשו, ומסתפינא מנך, על אינון ברכאן, אי אודית עלייהו, אי לאו, או תשתכח עלי מקטרגא בגיניהון.

פירוש הסולם

נו) א״ל שלחני כי וגו׳: אמר לו, שלחני כי עלה השחר. היינו שהגיע הזמן להתקבץ ולשבח שבחו של הקב״ה. ויאמר לא אשלחך כי אם ברכתני. שואל, אם תברכני היה צריך לומר, מהו אם ברכתני. שהוא לשון עבר. ומשיב, אלא אמר לו יעקב, ודאי אבי ברך אותי אלו הברכות, שרצה לברך את עשו, ואני ירא ממך, על אלו הברכות אם אתה מודה עליהן, ואם לא, אולי תהיה מקטרג עלי בשבילם.