זהר

נו) וזכו בני קרח לשבחא לה לכנסת ישראל. ושבחא דכנסת ישראל קא אמרי. ומאי הוא. דכתיב גדול יי׳ ומהלל מאד בעיר אלהינו הר קדשו. אימתי אקרי קב״ה גדול, בזמנא דכנסת ישראל אשתכחת עמיה, הה״ד בעיר אלהינו, הוא גדול בעיר אלהינו, עם עיר אלהינו.

פירוש הסולם

נו) וזכו בני קרח וכו׳: וזכו בני קרח לשבח לכנסת ישראל, ושבח כנסת ישראל אמרו. ומהו. כי כתוב, גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלקינו הר קדשו. שפירושו, מתי נקרא הקב״ה גדול הוא, בזמן שכנסת ישראל, שהיא המלכות, נמצאת עמו. זהו שכתוב, בעיר אלקינו, הוא גדול, שפירושו, עם עיר אלקינו, שהיא המלכות, הוא גדול.
פירוש. כי ז״א שנקרא הויה הוא תמיד בחסדים מכוסים מחכמה, וחכמה ה״ס ג״ר, המכונה גדלות. וז״ש, אימתי אקרי קב״ה גדול, בזמנא דכנסת ישראל אשתכחת עמיה, כי אז הוא ממשיך חכמה בשביל המלכות, הנקראת כנסת ישראל, ויש לו ג״ר ונקרא גדול. אבל בלי המלכות אין לו חכמה, ואינו גדול. כי אין החכמה נגלית בשום ספירה אלא במלכות לבדה. (כנ״ל ב״א דף רע״ו ד״ה ועוד).