זהר

נה) אבל אם רעה בעיני אדניה, כד נפקת מלוכלכא בטנופי חובין, ולא אתחזיאת קמיה כדקא יאות, ווי לההוא גופא, דאתאביד מההיא נשמתא לעלמין. בגין, דכד נשמתין סלקין ברירן, ונפקין נקיין מהאי עלמא, כל נשמתא ונשמתא, עאלת בספרא דאחמתא דמלכא, וכלהו בשמהן, ואמר דא היא נשמתא דפלניא, זמינת תהא לההוא גופא דשבקת, וכדין כתיב, לו יעדה, בו'.

פירוש הסולם

נה) אבל אם רעה וכו': אבל אם רעה בעיני אדניה, כשיוצאת מלוכלכת בטנוף של עבירות, ואינה נראית לפניו כראוי, אוי לגוף ההוא שנאבד מנשמה ההיא לעולם. משום כשהנשמות עולות ברורות ויוצאות נקיות מעולם הזה, כל נשמה ונשמה נכנסת בספר שבחמת המלך. אחמתא פירושו חמת, היינו כיס עור שמניחים בו ספרים ושטרות וניירות. וכולן נקובות בשמות, ואמר זו היא הנשמה של פלוני תהיה נועדת לגוף ההוא שעזבה. ואז כתוב, אשר לו יעדה. עם ו'.