תוכן

נה) כונת התפלה היא באופן זה, כי יש בו ב' בחי': מעשה, ודיבור. והנה ענין המעשה, הוא בתחלה, קודם הדיבור. וע"י המעשה, נתקנים ד' עולמות אבי"ע במקומם עצמם. ופירוש התיקון הזה הוא, כי הנה הקליפות אשר הם בסביבות בכל עולם מהם, הנה נתאחזו ונתדבקו בקדושה בלילה, וינקו משם, כנודע כי אז הוא זמן יניקתם, כנזכר בפרשת ויחי, בענין הנהו תרין צפרין וכו', כמבואר אצלינו, ועתה ביום אנו צריכין להפרידם מן הקדושה, ושלא יתאחזו בה ביום, כמו שנאחזו בלילה. וכל זה נעשה, ע"י תיקון המעשה הנזכר, כמו שנתבאר ב"ה, וזה עניינו: הנה בתחלה נוטל אדם ידיו בשחרית בקומו ממטתו, ויכוין לסלק ולהפריד הקליפות, מבחי' החיצוניות של ג' אחרונות דעולם העשיה. אח"כ יפנה ויבדוק נקביו, והוא הוצאת הקליפות מן הפנימיות, ובזה נתקנו ג' אחרונות דעשיה הפנימיות שלהם, לפי שבעשיה אפי' בפנימיותה יש אחיזת הקליפות, כמו שביארנו בדרושי אבי"ע, כי בעשיה מתערבין טוב ורע, וכן ביצירה כמו שנבאר.