תוכן

נה) ולהבין ענין ההארות האלו מה ענינם, צריך שנבאר לך ענין אחר, ובוא נבא אל הביאור. דע, כי כל אחד ואחד מאלו הפרצופים, שהם: א"א, ואו"א, וז"א, ונוקביה, צריך שיהיה בו בחינת של י"ג י"ג. הענין הוא, כי כיון שנתבאר לעיל, כי לעולם העליון מתלבש בתחתון, אבל אינו מתלבש בכולו, רק השבעה תחתונות של העליון, הם אשר מתלבשות בכל העשר של התחתון. אבל השלשה ראשונות של העליון, אינן מתלבשות בתחתון, ולכן צריך שיהיו בתחתון, בחי' שלשה ספירות אחרות, כדי לקבל מן השלשה ראשונות של העליון איזו הארה, אעפ"י שאינו התלבשות ממש, ולכן מוכרח שהכל יהיו בסוד י"ג י"ג. ובסוד קבלת שבת, ביארנו בענין זה, וע"ש.