תוכן

נה) הנה פתח עינים, תקרא המלכות. כי לאותו פתח, כל עיני התחתונים מייחלות, לקבל ממנו שפע, והוא הנקרא מרום. שהעינים צופות לה, לקבל שפע ממנה. ולזה אמר שאו מרום עיניכם, ותמן תנדעון, דהאי סתים עתיקא דקיימא לשאלא, ברא אלה. ומאן איהו, מי, ההוא דאיקרי מקצה השמים לעילא, דכולא קיימא ברשותיה כו'. הנה השש קצוות, נאצלו בחכמה, ונבראו בבינה, ונוצרו בת"ת, ונעשו במלכות. ולפיכך אמר ברא אלה, בסוד בריאה. ומן המלכות, כאשר יראו כי שם נתגלו השש קצוות גילוי רב בסוד עשיה, ידעו כי בבינה הנקראת מ"י, נהיו השש קצוות בסוד בריאה. והנה כל הג' עליונות, נקראים עתיקין. ובינה, נקראת עתיקא דקיימא לשאלא שיש בה מקום שאלה, לדעת שש קצוות הנבראים ממנה. אבל לא לדעת עצמותה, כי נעלמה מאד. ובבחינת שש קצוות אלו, נקראת מ"י דקיימא לשאלא. ובבחינת עצמה, נקראת סתים עתיקא. וזמ"ש ומאן איהו, מ"י, ההוא דאקרי מקצה השמים לעילא, דכולא קיימא ברשותיה. כי מתחילת ז"א דאקרי שמים, משם מתחילין שש קצוות שבה בבינה. וזהו מקצה השמים לעילא. ונמצינו למדים, כי רישא דז"א שהם חכמה ובינה ודעת, הם חג"ת שבבינה. ותרין דרועין דיליה, הם נצח והוד שבבינה, דאתפשטת עד הוד כנזכר. וזהו סוד כונן שמים בתבונה, כי על ידו נתכונן ז"א. ואלו השש קצוות, הם ימים ראשונים, ונקראים מ"י. וזהו כי שאל נא לימים ראשונים, ואלו שנקראים מ"י, הם שברא אלה, שהם שש קצוות אחרות שבת"ת.