תוכן

נה) ובזה יתבאר מה שאמרנו, כי מהנקודות דס"ג, יצאו עולם הנקודים, ונקרא אז הוי"ה דב"ן, וזה, לפי שעלו גבורות דב"ן מהטבור ולמעלה, במקום שהוא נקודות דס"ג כנודע. והוי"ה זו דמ"ה, הוא האור החדש שנתפשט למטה מן הטבור. והרי נתבאר פנימיות א"ק. אח"כ עד"ז יצאו הארותיו לחוץ כנזכר לעיל, והיא הוי"ה בארבע בחינותיה. ותחלה נתפשט ע"ב בשערות הראש, וס"ג מן האוזן והחוטם והפה עד הטבור, אח"כ יצא ב"ן, והיא עולם הנקודים מן הטבור ולמטה, ונשברו, להיותם גבורות. והן בחוץ הנקרא עוה"ז, ואז יצאו החסדים דמ"ה ותקנום, ושלט הזכר על הנקבה ונתקנה.