זהר

נה) ובתלת זמנין אלין, כפורתא אתהדרת בסטראה, כדקא יאות, כפרתא דא אתפרסא לעילא, גו ההוא נקודה טמירא, בנהירו קדמאה דאתפרסא. לבתר אתפרס בשלימו. ושרייא על ההוא פריסו, כד אתחפיין גדפי כרובים על האי כפרתא, בגין לאתחפייא כפרתא, ולא יהא באתגלייא.

פירוש הסולם

נה) ובתלת זמנין אלין וכו': ובשלש פעמים אלו, מוחזרת הכפורת בצדדיה כראוי. בפעם א', שהוא היחוד דרום ומערב, נפרשת הכפורת למעלה, כלומר שאין לה התפשטות למטה, באותה הנקודה הנסתרת, כלומר, באותו האור של הנקודה הנסתרת, שהוא אור חסדים מכוסים מחכמה, וזהו באור הראשון שנפרשה. כלומר, שזהו ביחוד הראשון, דרום מערב. והטעם שאין לה התפשטות למטה, הוא משום שדרום שה"ס קו ימין, נמצאת הי' באויר בדומה לאו"א עלאין. (כמ"ש בפלפה"ס אות ל"ג) והוא ו"ק בלי ג"ר. אח"כ, ביחוד צפון ומערב, נפרשת בשלמות, כלומר, שבקו שמאל יוצאת הי' מאויר, והג"ר חוזרים (כמ"ש שם באות ל"ד) אבל המלכות נבחנת כמכוסה ואינה יכולה להאיר. ואח"כ בפעם ג' ביחוד מזרח ומערב, המלכות שורה על אותו המפרש, כלומר שהיזזוד הוא במילואו, כשכנפי הכרובים סוככות על הכפורת, כדי לכסות הכפורת ולא יהיה בגלוי. כלומר, כדי לכסות הג"ר דחכמה דשמאל, שאסור לגלותם.