זהר

נה) תנינן, ו' נטיל אינון עלאי דאמרן, ואלין תפלין דאנח קודשא בריך הוא. בגין כך בעי בר נש לאתפארא בהו, עליה כתיב וראו כל עמי הארץ כי שם יי' נקרא עליך, שם יי' ממש. ואלין אינון תפלין דרישא, תפלין דדרועא היא שמאלא, דאקרי עז, וירתא מעז, הה"ד והיה לאות על ידכה בה"א, והיא ה"א דאוקימנא. זכאה חולקהון דישראל. וע"ד, ה"א בתראה נטלא תפלין, דהיא שמאלא.

פירוש הסולם

נה) תנינן ו' נטיל וכו': למדנו הו' שהיא ז"א, לוקח אלו המוחין העליונים חב"ד שאמרנו, והם התפלין שמניח הקב"ה. משום זה, צריך האדם להתפאר בהם, כי התפלין נקראים פאר, עליהם כתוב, וראו כל עמי הארץ כי שם הויה נקרא עליך. שם הויה ממש, שהם המוחין חכמה ובינה שהם י"ה וימין ושמאל דדעת, שהם ו"ה. ואלו הם תפלין של ראש. תפלין של הזרוע היא שמאל, הנקרא עז, בסו"ה נשבע ה' בימינו ובזרוע עזו, שימינו זה תורה וזרוע עזו הוא תפלין (ויחי בחילופי גרסאות אות ו') והמלכות יורשת מן עז שה"ס קו השמאל. ז"ש, והיה לאות על ידכה עם ה' יתרה. והיא הה' שהעמדנו, דהיינו המלכות. אשרי חלקם של ישראל. וע"כ ה' אחרונה, שהיא המלכות, לוקחת התפלין, שהיא שמאל. כי המלכות נבנית מקו שמאל. ע"כ לוקחת התפלין שבזרוע השמאלית.