זהר

נה) וכל אלין, למה מתפחדין מהאי דיוקנא דאינון מתמן אתבריאו. אלא משום דשם ידו״ד שריא עליה. רזא דמלה, וראו כל עמי הארץ וגו׳. וכל מאן דפגים עובדוי, אתפגים דיוקניה. ושם יי׳ לא שריא באתר פגים, ובההוא פגימו שריא חשך, בגין פגימו דסיהרא דשריא ביה חשוכא. והאי ב״נ כמה דאיהו פגים דיוקניה, כך אתפגים איהו לתתא, או אתעביד אלם, או חרש, או סומא, או חגר. בגין דיהא רשים לעילא ותתא.

פירוש הסולם

נה) וכל אלין למה וכו׳: וכל אלו למה מפחדים מצורה זו, שעל האדם, שהם נבראו משם. אלא הוא משום ששם הויה שורה עליו. וסוד הדבר, וראו כל עמי הארץ כי שם הויה נקרא עליך ויראו ממך. וכל מי שפוגם מעשיו נפגמת צורתו, ושם הויה איני שורה במקום פגום. שבפגם ההוא שורה חשך, משום שבפגם הלבנה שהיא המלכות, שורה החשך, והאדם הזה כמו שפגם צורתו, כך הוא נפגם למטה, או שנעשה אלם או חרש או עור או פסח, כדי שיהיה רשום למעלה ולמטה.