זהר

נה) דאית דלא פתחין לון תרעין, ואתמר בהון, בחוץ תעמוד. וממלל מלכא בהון מלבר, ויהיב לון שאלתוי מלבר, ואזלין לון. דלאו כלהו עאלין לבי מלכא, אלא אלין מארי דביתא, דאתמר בהון, ילדים אשר אין בהם כל מאום לא בצלותהון. ולא בנשמתהון.

פירוש מעלות הסולם

נה) דאית דלא פתחין וכו': שיש כאלה שלא פותחים להם השערים, ונאמר בהם, בחוץ תעמוד. והמלך מדבר עמהם מבחוץ, להיכל המלך, והיינו בינונים (כמ״ש להלן אות נ״ח) ונותן להם משאלותם מבחוץ, והולכים להם. כי לא כלם נכנסים אל המלך, אלא אלו בעלי הבית שיש להם כח לעמוד בהיכל המלך, שנאמר בהם, ילדים אשר אין בהם כל מום, לא בתפלתיהם, ולא בנשמתיהם.