תוכן

נד) ונבאר עתה עליית זו"ן עצמם בסוד מ"ן אל או"א, כי כמו שנתבאר בזעיר, שנתן רוחא בשש קצוות בנוקבא, לעשותה כלי בימי היניקה הנה גם אבא, כאשר נותן באימא ההוא רוחא דיהיב בגווה, אינו נותן בה אלא ממה שיש בו. והנה שורש או"א, הם בחג"ת דא"א, ואינם במקום המוחין דא"א כלל. ולכן כדי להזדווג עם אימא ולתת לה טפת המוחין דגדלות לצורך ז"א, צריך תחלה שיקבל הוא תוספת מוחין, ממוחא עלאה דא"א, ולכן צריך שיתעוררו תחלה זו"ן מ"ן לאו"א, ואז יוכל אבא לקבל ממוחא עצמו דא"א, ואז יוכל למיהב באימא כח מוחי הולדה, לזו"נ.