תוכן

נד) ואמר עוד, וחד למנדע ולאסתכלא בהאי עלמא דאיהו ביה, ועל מה אתתקן, באופן כי האדם צריך להשיג ע"י טרחו בחכמה הזאת, עד שידע שורשו ואחיזתו בגוף האדם העליון היכן, וכן ברוחו ונפשו ונשמתו, וכן אחיזתו במצות התורה בפרטות, היכן עיקר אחיזתו. ובזה תבין ותשכיל מ"ש חז"ל, כל העושה מצוה אחת, מטיבין לו, ומאריכין ימיו, ונוחל את הארץ. וכל מי שאינו עושה מצוה אחת, אין מטיבין לו, ואין מאריכין ימיו וכו'. במשנה הזאת נתחבטו בה המפרשים, ודי עתה בביאור מאמר זה, שאין עתה מקומו.