זהר

נד) לרעות בגנים, בגן עדן דלעילא, וגן עדן דלתתא, דאיקרי העולם הזה, והעולם הבא. ללקוט שושנים, מאן אינון שושנים. אלין צדיקייא דאתעסקו באורייתא, ואינון דמרחשן אורייתא בשפוותייהו. הה"ד שושנים, אל תקרי שושנים, אלא ששונים, שאפילו בקבר רוחשות תורה.

פירוש הסולם

נד) לרעות בגנים בגן וכו': לרעות בגנים, היינו בב' גנים, בגן עדן של מעלה, שה"ס בינה, ובגן עדן של מטה, שה"ס מלכות. הנקראים העולם הזה, דהיינו מלכות. והעולם הבא, דהיינו בינה. ללקוט שושנים, מי הם שושנים. אלו הם הצדיקים העוסקים בתורה, ואלו ששפתותיהם דובבות תורה. ז"ש שושנים, אל תקרא שושנים אלא ששונים. כלומר, שהם שונים תורה. שאפילו בקבר שפתותיהם דובבות תורה. ועליהם נאמר וללקוט שושנים, דהיינו שלוקט אותם מהעולם הזה לפני זמנם. כדי שלא יחטאו. כמ"ש לפנינו.