זהר

נד) ומסטרא אחרא איהי שני עשרונים לאיל, וכלילת י' י' הכף בשקל הקדש, עשרה עשרה י' ה"ה, לאיל דא ו', דאיהו שקל הקדש, והאי איהו עשרה עשרה הכף בשקל הקדש. ועוד, שני עשרונים, י' י' מן וייצר. לאיל ו' מן וייצר. וכלא א', י' לעילא, י' לתתא, ו' באמצעיתא.

פירוש הסולם

נד) ומסטרא אחרא איהי וכו': ומצד המלכות היא שני עשרונים לאיל, ששני עשרונים הם ב' יודין, והיא כלולה עשרה הכף בשקל הקדש. עשרה עשרה הוא י' מימין ה"ה במילואה משמאל, שהיא בגמטריא י', לאיל זהו ו', שהיא שקל הקדש, דהיינו קו האמצעי השוקל ומכריע אותם. וזה הוא, עשרה עשרה הכף, שהכף שהיא מלכות, כוללת בתוכה י' מימין י' משמאל, בשקל הקדש, היינו קו האמצעי שהוא ו'. ועוד, שני עשרונים לאיל, הם י' י' מן וייצר. לאיל הוא ו' מן וייצר. והכל הוא צורת א', שצורתה היא י' למעלה י' למטה, הרומזות על ימין ושמאל, ו' באמצע, הרומזת לקו אמצעי. פירוש, ב' יודין של וייצר, רומזות על ב' יודין של הצירוף יאהדונהי, שיש בצירוף הזה י' למעלה בראש, וי' למטה בסוף, ו' אותיות באמצע. והוא כדוגמת צורת א', שיש בה י' למעלה וי' למטה וו' באמצעה. והי' ראשונה של הצירוף ה"ס חכמה עליונה, וי' אחרונה של הצירוף ה"ס חכמה תחתונה, ו' אותיות שבאמצע הם הממשיכים מחכמה עליונה לחכמה תחתונה.