זהר

נד) ת״ח, בקדמיתא, מחנה אלהים, זה חד. לבתר ויקרא שם המקום ההוא מחנים, תרי. חד מסטרא דדינא וחד מסטרא דרחמי, מלאכין מהאי גיסא, ומלאכין מהאי גיסא, ועל דא כתיב, ויפגעו בו. בו, דייקא. ויאמר יעקב כאשר ראם, ראה אותם מבעי ליה, מאי ראם. אלא חמא לון כלילן כחדא, מתדבקן דא בדא, מתחברן דא בדא, ועל דא כתיב ראם, וכלהו אתו לאוזפא ליה ולשיזבא ליה מידא דעשו.

פירוש הסולם

נד) תא חזי בקדמיתא וכו׳: בוא וראה, בתחילה כתוב, מחנה אלקים, שהוא אחד, ואח״כ כתוב, ויקרא שם המקום ההוא מחנים, שהם שתי מחנות. אלא כנ״ל בסמוך, שמחנה אחת היתה מצד הדין ואחת מצד הרחמים, מלאכים מצד זה, מצד ימין, ומלאכים מצד זה, מצד שמאל, ויעקב שהוא קו אמצעי כולל שני הצדדים. וע״כ כתוב, ויפגעו בו, בו, הוא בדיוק. להיותו קו אמצעי. ויאמר יעקב כאשר ראם. שואל, כאשר ראה אותם היה צריך לומר, מהו ראם. אלא שראה אותם כלולים יחד, מלאכי הרחמים והדין, מתדבקים זה בזה ומתחברים זה בזה, וע״כ כתוב ראם, שיורה על התכללותם יחד. וכולם באו ללותו ולהצילו מיד עשו.