זהר

נד) בההוא זמנא, וידי אדם נפקין, דאינון גדולה גבורה, ומקבלין דורונא דלהון הה״ד, וידי אדם מתחת כנפיהם. מאי אדם. ההוא דאתמר ביה, כתפארת אדם. ומקבלין מנייהו דורונא, ויהבין ליה למלכא. ואם דורונא לאו איהו כדקא יאות, לכלבא אתמסר, ודחיין שאלתוי לבר.

פירוש מעלות הסולם

נד) בההוא זמנא וידי וכו': בעת ההיא וידי אדם יוצאים, שהם גדולה היינו חסד וגבורה, ומקבלים המתנה שלהם, ז״ש וידי אדם מתחת כנפיהם. שואל מי הוא אדם שנאמר בו וידי אדם. ומשיב, ההוא שנאמר בו כתפארת אדם, היינו ז״א. ומקבלים מהם המתנה, ונותנים אותה אל המלך, כי אז מתעוררים ז״א ומלכות ועולים עם המתנה שהיא מ״ן אל או״א עלאין. (עי׳ רע״מ תחלת פרשת עקב) ואם המתנה אינה כראוי, היא נמסרת לכלב, ודוחים משאלתו לחוץ.