זהר

נג) ר' יוסי ורבי יצחק הוו אזלי בארחא, אמר ר' יוסי, ודאי דקב"ה אתרעי ביה בבצלאל לעבידת משכנא, יתיר מכל ישראל, אמאי. אמר ליה, שמא גרים, והא אוקמוה, דקב"ה שוי שמהן בארעא, לאתעטרא בהו, ולמעבד בהו עבידתא בעלמא, הה"ד אשר שם שמות בארץ.

פירוש הסולם

נג) ר' יוסי ור' יצחק וכו': ר"י ור' יצחק היו הולכים בדרך. אמר ר' יוסי ודאי שהקב"ה רצה בבצלאל לעבודת המשכן יותר מבכל ישראל. שואל למה. אמר לו, השם שלו גרם שנקרא בצלאל, בצל אל אשר אל, הוא שם החסד. וכבר העמידוהו (לעיל אות ל"ו) כי הקב"ה שם שמות בארץ להתעטר בהם, ולעשות בהם עבודת העולם. זהו שכתוב, אשר שם שמות בארץ. כלומר, שהשמות שהאנשים קוראים בארץ, שומה עליהם מפי ה'.