זהר

נג) י' נפקין מניה דכר ונוקבא ו"ד, בהאי אתר, ו' דכר, ד' נוקבא. בגין דא, ד"ו תרין. ד"ו דכר ונוקבא. ד"ו תרין קפלין. י' בלחודוי דכר. ה' נוקבא. ה' ד' הות בקדמיתא, ומדאתעברת בו' בגוה, אפיקת ו' אתחזי יו"ד בחזויה כללא דיה"ו. מדאפיקת יו"ד דהוא דכר ונוקבא, אתיישבת לבתר, ומכסייא לאמא.

פירוש הסולם

נג) י' נפקין מניה וכו': יו"ד יוצאים ממנה דכר ונוקבא, שהם ו"ד דמילוי יוד. במקום זה, הו' הוא זכר והד' היא נוקבא, ולא ו"ה כבשאר המקומות. משום זה ד"ו פירושו שנים, כי ד"ו הם דכר ונוקבא. ד"ו, הם ב' כתרים שווים, דהיינו השעה שקומתם של דכר ונוקבא שוות זו לזו, שז"א מלביש לקו ימין של הבינה, שהיא חסדים, והנוקבא לקו שמאל של הבינה, שהיא חכמה בלי חסדים, שאין החכמה שבה יכולה להאיר בלי חסדים, ואז היא דלה ועניה, וע"כ היא אז בצורת ד'. י' בפני עצמה היא דכר, ה' היא נוקבא, ה' היתה ד' מתחילה, דהיינו הד' שבמילוי יוד, כנ"ל, ומשנתעברה בו' בתוכה, נעשתה ה' דהיינו ו' בתוך הד'. ואח"כ הוציאה והולידה הו', שה"ס יה"ו שבשם. ונראה היוד בתוארה שהיא כלל יה"ו. שמקודם היתה הי' כלולה מו"ד, ואח"כ הד' נתעברה עם הו' ונעשית ה' ואח"כ הולידה הו' לחוץ. ומשהוציאה היוד, שהיא דכר ונוקבא, את ה"ו, שהם אמא וז"א, נתישבה הו' אח"כ, דהיינו שקבלה מוחין, ומכסית לאמא שהיא ה'. (כנ"ל אות י"ג). קפלין, פירושו כתרים, מלשון בסיס מלמטה וקפליס מלמעלה, שפירושו, כותרת. (ויקרא רבה ס"ה).