זהר

נג) קלא נפק ואמר, מאיך עינך לא תזקוף רישך, ולא תסתכל. מאיך עינוי, וחמא נהורא דהוה נהיר למרחוק. קלא אהדר כמלקדמין, ואמר עלאין טמירין סתימין, פקיחי עינא, אינון דמשטטין בכל עלמא, אסתכלו וחמו. תתאין דמיכין סתימין בחוריכון, אתערו.

פירוש הסולם

נג) קלא נפק ואמר וכו': יצא קול ואמר, השפל עיניך, אל תזקוף ראשך, ואל תסתכל. השפיל את עיניו, וראה אור, שהיה מאיר למרחוק. חזר הקול כבתחילה, ואמר, עליונים הנסתרים והסתומים, פקוחי העינים המשוטטות בכל העולם, הסתכלו וראו. תחתונים, הישנים, ואור עיניכם סתום בחורי עיניכם, הקיצו.
קלא אהדר כמלקדמין היינו, אחר שציית להשפיל עיניו למטה ולא לזקוף רישיה, זכה לשמוע הכרוז הזה שבגללו השיג כל מבוקשו. כמ"ש להלן.
וז"ש, עלאין, טמירין סתימין, פקיחי עינא אינון דמשטטין בכל עלמא, אסתכלו וחמו: תתאין, דמיכין סתימין בחוריכון אתערו: הכרוז עורר אלו הנשמות, דהוו צייתין למלוליה דר"ש, דהוו תמן, וגם אלו דלא הוו תמן. והיו בהם ב' כתות כמ"ש להלן.
וז"ש, עלאין טמירין וכו' אסתכלו וחמו, תתאין דמיכין וכו' אתערו: הכרוז יצא לכל נשמות הצדיקים, וחלק אותם לב' כתות : כת א' היא קדישי עליונים טמירין סתימין, שזכו לפקיחות עינים ולשוטט בכל עלמא, להם קרא שיסתכלו ויראו, כלומר שימשיכו האורות העליונים, דהיינו בצוותא חדא עם הכת הב', שהיא כל אינון משריין דאזלין מתתרכין בתר קב"ה ושכינתיה ואזלין מתתרכין משכינתיה, ומכנה אותם תתאין דמיכין סתימין בחוריכון שהם דמיכין ישנים ואור עיניהם סתים בחורי העינים, ולהם קרא שיתעוררו.