זהר

נג) מתתא לעילא סליק כגוונא דא, מצה, לקבליה דדוד. שבועות, לקבליה דיעקב. ראש השנה, לקבליה דיצחק. סוכות, לקבליה דאברהם. ואע"ג דאוקימנא לקבליה דאהרן, כלא חד. וכיון דמטו לאתרא שלימא דיעקב, אמרו הלל הגדול.

פירוש הסולם

נג) מתתא לעילא סליק וכו': ממטה למעלה עולה כעין זה. ​מצה היא כנגד דוד, שהיא מלכות. שבועות כנגד יעקב, שהוא ת"ת. ​ראש השנה כנגד יצחק, שהוא גבורה. סוכות כנגד אברהם, שהוא חסד. ואע"פ שהעמדנו שסוכות היא כנגד אהרן, הכל אחד. כי הכוונה היא על היותו כהן, שהוא חסד. וכיון שהגיע למקום השלם של יעקב, אמרו ההלל הגדול. (חסר הסיום).