זהר

נג) אבל שלשה עשרונים י' י' י', וסלקין לל', וי' ספירן בהון, סלקין מ"ג ביצים וכלא יו"ד, חומש ביצה, תוספת מצד ה', והכי מעשר, דאיהו פקודא להפריש ישראל מעשר, מסטרא דאת י', מעשר מן המעשר, חד מחמש מסטרא דאת ה'. כל עשורין דאת י', ואיהי שכינתא חד מעשר ספירן. א' מחמש, איהו מסטרא דתפארת, דאיהו חמשה מכתר. וכד תחשוב ממלכות עד תפארת, תשכח תפארת חמש מתתא לעילא. ושכינתא חמשאה לגביה.

פירוש הסולם

נג) אבל שלשה עשרונים וכו': אבל שלשה עשרונים, רומזים על תרומת חלה, שהיא נוהגת בעיסה בת מ"ג ביצים וחומש ביצה. כי י' י' י' שיש בהויה דס"ג הן ג' אותיות, ועולות לחשבון ל', והם ל"ג, ועם יוד ספירות שבהם, שבג' יודין, עולים מ"ג, שה"ס מ"ג ביצים. והכל הוא י', שכל המספר מ"ג נמשכים מאות הי', שהם ג' אותיות י' שבמילוי הויה דס"ג, והחשבון שלהם, שהוא ל', ויוד ספירות. וחומש ביצה תוספות, על המ"ג ביצים, היא מצד ה'. כי המלכות יש בה בחינת י' ובחינת ה', וכך המעשר שהיא המצוה שיפרישו ישראל מעשר, היא מצד אות י' שבמלכות, שהיא מעשר מן המעשר, כלומר, שהמלכות היא אחת מעשר ספירות וט' הספירות כלולות בה, וע"כ הוא סוד י'. והיא אחת מחמש ספירות, מצד אות ה'. כל מקום שנאמר עשר הוא מאות י' שהיא השכינה, שהיא אחת מע"ס. א' מחמש הוא מצד הת'"ת, מצד מה שהת"ת היא החמישי מכתר. דהיינו חו"ב חג"ת, וכשתחשוב ממלכות עד ת"ת תמצא ת"ת שהוא החמישי ממטה למעלה, דהיינו מלכות יסוד הוד נצח ת"ת, והשכינה היא חמישית אליו, אל הת"ת, וכל ד' אלו תנה"י מאירים בה, וע"כ היא סוד ה'. שמצד ה' זו היא תוספת החומש ביצה הנ"ל.