זהר

נג) והנה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. אלין הבלים דסלקין ונפקין בגופא, בהאי סלם. איהו חד, שביעאה דכלא. ואיהו מצב ארצה, תרין. וראשו מגיע השמימה, תלת. והנה מלאכי אלהים עולים, תרי. ויורדים תרי. אינון לקבל ד׳ רוחות והשמים והארץ. ורזא, דמלה, הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. אינון שבעה, לקבל כורסייא, דאיהו הסלם, והשמים והארץ, וד׳ יסודין דעלמא, ואינון שבעה. לקבל שבעה יומי בראשית. אית כל בריין דשמיא, וימא, וארעא. כגון חיות עופות בהמות דגים, וכמה תולדין דתליין מיניה.

פירוש הסולם

נג) והנה מלאכי וגו׳: והנה מלאכי אלקים עולים ויורדים בו, אלו הם ההבלים העולים ויוצאים בגוף, בסולם הזה. הוא, הסולם, אחד, השביעי מכולם. והוא מוצב ארצה, הוא עוד אחד, והם שנים. וראשו מגיע השמימה, הוא עוד א׳, והם שלשה. והנה מלאכי אלקים עולים, הם עוד שנים והם חמשה. ויורדים, הם עוד שנים והם שבעה. והם כנגד ד׳ רוחות העולם והשמים והארץ, שמאירים בסולם ההוא. וסוד הדבר, הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל. שהם שבעה הבלים כנגד הכסא, כי הבל הבלים הם ג׳. ופעם ב׳ הבל הבלים הם ששה, ועם הבל האחרון הם שבעה. שהם הסולם והשמים והים והארץ וד׳ יסודות העולם. שהם שבעה. וכנגד שבעת ימי בראשית, שהם חג״ת נהי״מ. וכנגדם יש כל בריות השמים והארץ, דהיינו חיות ועופות בהמות דגים וכמה תולדות התלויות מהם.