זהר

נג) ובגין דאיהו רחמי, אדם ובהמה תושיע יי׳. לכלא בשקולא חדא. אדם ובהמה, הא אוקמוה, מאן דהוא אדם, ושוי לגרמיה כבהמה. אדם ובהמה: דין אדם, ודין בהמה, חד הוא. אדם: ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר. בהמה: והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליי׳, בגין דיעבר עלייהו שבת חד, והא אוקמוה.

פירוש הסולם

נג) ובגין דאיהו רחמי וכו׳: ומשום שהוא רחמים, דהיינו שהם מוחין דגדלות כנ"ל, אדם ובהמה תושיע ה׳. דהיינו לכל בהשואה אחת, דהיינו גם הארות השמאל המכונות בהמה, ג״כ מקבלים תקונם. אדם ובהמה, הרי העמידו, מי שהוא אדם ומשים עצמו כבהמה. אבל אדם ובהמה פירושו, דין אדם ודין בהמה אחד הוא. אדם, ובן שמנת ימים ימול לכם כל זכר. בהמה, והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה לה׳. מטעם, כדי שיעבור עליהם שבת אחד. וכבר העמידוהו. (כנ״ל תזריע אות ל״ו ברע״מ).