זהר

נג) מיד עאלין נטורי תרעין, ואמרין, רבון עלמא, הא מארי ידין, דקשרין תפלה של יד, על דרועייהו שמאלא, בצלותא, ותפלין על רישא קא עאלין. ואלין אינון דיהבין דורונא לך בימינא, דאיהי צדקה: צ׳, תשעים אמנים. ד׳, ארבע קדושות. ק׳, מאה ברכאן, ה׳ חמשה חומשי אורייתא. מיד מני למפתח לון.

פירוש מעלות הסולם

נג) מיד עאלין נטורי
וכו': מיד נכנסים שומרי השערים, ואומרים רבון העולם, הרי בעלי הידים, שהם מרכבה לחסד וגבורה שהם סוד ידים. המקשרים תפלה של יד על זרועם השמאלית בתפלה, ותפלין על הראש, הם נכנסים. ועיקר דתפלין משמאלא, (עי׳ הקדמת תקוני הזהר אות ר״ג) ומקשרים אותם ביד הימנית. ואלו הם הנותנים לך מתנה בימין שהוא חסד, והיא היינו המתנה מרומזת בר״ת צדק״ה: צ' של צדקה, היינו תשעים אמנים, כי אמן הוא יחוד הוי״ה אדנ״י (עי' רע״מ פנחס אות שי״ב) בסוד גדול העונה אמן יותר מן המברך, ששילוב יאהדונה״י בגימטריא אמן. וה״ס תקון המלכות ולהיות שאין לנו כח לתקן במשך שתא אלפי שני רק תשע ראשונות של מלכות, (עי׳ בסלם הקדמת ספר הזהר אות מ״ג) ולא את מלכות דמלכות, וכל ספירה כלולה מעשר לכן הם רק צ׳ אמנים ד׳ מן צדקה רומזת לד׳ קדושות, והן: קדושת יוצר, וקדושת שמו״ע, וקדושת ובא לציון, וקדושה של מנחה. וכל קדושה היא מבחינת חכמה דימין שנקראת קדש. (עי׳ לעיל הקדמת ת״ז אות ק״י) והם נגד חו״ב תו״מ. ק׳ של צדקה רומזת למאה ברכות שמברכים בכל יום. וברכה ה״ס חסדים. ה׳ של צדקה רומזת לחמשה חומשי תורה, בסו״ה נשבע ה׳ בימינו זו תורה (ברכות ו'). והיינו קריאת התורה שהיא בתוך התפלה. מיד מצוה הקב״ה לפתוח להם.